רבבות ירושלמים נהרו ב-1981 לכותל החל משעה שלוש לפנות בוקר לתפילת ברכת החמה
תצלום ארכיון: רחמים ישראלי
מאות אלפי יהודים בכל רחבי העולם ישכימו קום ביום רביעי הקרוב, יעלו בהמוניהם למקומות תצפית גבוהים וימתינו לכדור השמש העולה. לאחר מכן יאמרו תפילה קצרה. בעבור חלק גדול מהמתפללים זו תהיה הפעם הראשונה בימי חייהם שבה יזכו לקיים את המצווה הנדירה, רבים יקיימו אותה השבוע בפעם האחרונה. רק אחת ל-28 שנים מתקיים המעמד הזה, ברכת החמה, שנועד לציין על פי המסורת את חזרת השמש למקום המדויק שבו נבראה לפני 5,769 שנים, לפי ההלכה. אין כנראה בסיס מדעי מוצק למסורת הזאת, אבל מה זה בעצם משנה כשמדובר במסורת?
הפעם האחרונה היתה בניסן תשמ"א, אפריל 1981. כתב "הארץ" עקיבא אלדר דיווח אז על רבבות ירושלמים שנהרו החל משעה שלוש לפנות בוקר לרחבת הכותל, ב"פעם הראשונה שברכת החמה מתקיימת בכותל תחת שלטון ישראל", ועל כך ש"נשיא המדינה (יצחק נבון - י"א) הטריח עצמו בשעת בוקר מוקדמת לשכונת בית וגן, שבה נערכה תפילה מטעם המפד"ל".
הפעם, התכונה רבה במיוחד, שכן באופן נדיר למדי - ברכת החמה תתקיים בערב פסח, יום רביעי הקרוב. רבים מאמינים, כי זהו סימן לגאולה קרובה, כפי שהיה בזמן יציאת מצרים, למשל. מאמרים על ברכת החמה מודפסים בכל עיתון ובכל עלון, השוק רווי ספרים חדשים על גרמי השמיים ולוחות השנים, בישיבות ובשכונות מתקיימים שיעורים לקראת המעמד, כמו זה שהיה ביום שישי בשכונת שערי חסד הירושלמית, בבית המדרש "קהל חסידים". המודעות הבטיחו "שיעור מקיף, בליווי דגם ענק של גלגלי המזלות והמאורות, מפי המומחה הנודע בנושא התכונה וצבא השמיים, הרב רבי מרדכי גנוט שליט"א". בימים אלה, מרצים כמו הרב גנוט ממלאים אולמות ביהודים הצמאים לדעת מהו המאורע השמיימי הנדיר כל כך שיצוין השבוע. הרב גנוט גורר ממקום למקום את הדגם שלו - חישוק עץ המסמל את גלגל המזלות, נתון בתוך מסגרת פורמייקה שממנה משתלשלים על חוטים שלושה כדורים המייצגים את גרמי השמיים: כדור בייסבול, כדור משחק אדום בגודל דומה, וכדור ים מתנפח ענק, שעליו מצויר הגלובוס.
במשנה המדעית של הרב גנוט, הגלובוס העצום עודו שוכן במרכזה של מערכת השמש, כפי שהאמינו עד המאה ה-16 ואף על פי כן הרב מזכיר לקהל החרדי שלו תזה של "כומר פולני אחד, בשם קופרניקוס", שהציע "שיטה חדשה". הרב גנוט סיפר כי עדיין "יש שאלות רבות" סביב אותה שיטה של (האסטרונום והמתימטיקאי) קופרניקוס, ובכל זאת, הרגיע: "מי שסובר כשיטה החדשה הוא לא כופר". נראה היה כי הקהל הגדול שהתאסף בחדר עשה מאמצים כבירים לעקוב אחר הסבריו של הרב גנוט.
אז מהו בדיוק המאורע השמימי המצוין השבוע? מעמד ברכת החמה, שבו מברכים עם ראיית השמש את ברכת "עושה מעשה בראשית", מוזכרת לראשונה במקור מתקופת המשנה. על פי אותה מסורת, השמש שבה למקומה בעת בריאת העולם אחת ל-28 שנה, תמיד בחודש ניסן, תמיד באחד מימי רביעי בשבוע. הבסיס שעליו נקבע המחזור על 28 שנה הוא שיטת חישוב קדומה בשם "תקופת שמואל", או "תקופות שמואל".
שיטה שגויה זו עברה מן העולם לפני כ-1,500 שנה, והוחלפה בלוח עברי מדויק יותר, אך הותירה את ברכת החמה כמזכרת לימים עברו. על פי האמורא שמואל, אורכה של כל שנה הוא 365 יממות ועוד שש שעות (רבע יממה). אם מחלקים את המספר הזה במספר השבועות בכל שנה (52), מתקבלת שארית של יום ורבע. השארית הזאת, סבר, היא פרק הזמן שבו מתאחרת כל שנה שמשית יחסית לקודמתה, אבל אחת ל-28 שנה מושלם מחזור שבו השמש שבה ומתמקמת באותה נקודה. על פי חישובי האמורא, התזמון השמימי מתרחש תמיד ביום רביעי (יום בריאת השמש על פי סיפור בראשית), ומציין גם את תחילתה של עונת האביב ("תקופת ניסן").
האם יש בכך אמת אסטרונומית? הפרופ' אריאל כהן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אומר כי "אם אורך השנה היה כמו שחשבו לפני אלפיים שנה, כלומר 365 יום ועוד שש שעות, אז באמת 28 שנה זה מחזור מדויק". אבל על פי אורכה של השנה השמשית הידוע זה מאות שנים, אמר, ברכת החמה היא "מנהג מביך" המעיד על "נתק מוחלט ובוטה ביודעין מן המדע המודרני".
פרופ' כהן מתקומם במיוחד על היומרה, הנמצאת במקורות הקדומים, ועדיין תקפה גם היום, לקיים את ברכת החמה בזמן תחילת האביב. לדבריו, על פי חישוביו של שמואל העיתוי של הברכה רק מתרחק מראשיתו האמיתית של האביב ביממה שלמה מדי 127 שנה. היות שכבר כ-1,500 שנה נוהג לוח שנה שונה לחלוטין מזה של שמואל, כהן קובע כי זהו "מנהג הבז לכל ערכי האסטרונומיה ולערכי הלוח העברי הנוהג כיום".
"שטויות במיץ עגבניות"
הרב אורי שרקי, רב ידוע בחוגי הציונות הדתית, מראשי "מכון מאיר", הצליח לפני כשבועיים להרגיז כמה מתלמידיו כשקבע בשיעורו כי "ברכת החמה אינה מצביעה על שום אמת אסטרונומית". יחד עם זאת, הוסיף כי "זה בכלל לא משנה. צריך להודות לקדוש ברוך הוא על זה שהוא ברא את השמש, אז עושים את זה פעם ב-28 שנה בכאילו".
הרב שרקי גם לא מתרשם במיוחד מאמירה המיוחסת לרבי מאוסטרוביצה, מ-1925 בקירוב, ולפיה רק פעמיים מאז בריאת העולם חל המאורע בערב פסח, כפי שיהיה גם השנה. על גרסה זו אמר, כי מדובר ככל הנראה בשיבוש של דברי הרבי הדגול, ובכל מקרה אלו "שטויות במיץ עגבניות".
